Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 23b

מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: ''לֹא תֹאכְלוּ'' מַשְׁמַע בֵּין אִיסּוּר אֲכִילָה בֵּין אִיסּוּר הֲנָאָה, וְכִי אֲתָא קְרָא לְמִישְׁרְיַיהּ לִנְבֵילָה — בַּהֲנָאָה הוּא דַּאֲתָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע, אִיסּוּר הֲנָאָה לָא מַשְׁמַע. וְכִי אֲתָא קְרָא — לְטוּמְאָה וְטָהֳרָה.

Traduction

The Gemara asks: What, is it not that they disagree about this, the following issue? Rabbi Yosei HaGelili holds: ''You shall not eat'' indicates both the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit; therefore, one may not derive benefit from an animal carcass. And when the verse came and said: ''For any other service,'' it came to permit one to derive benefit from an animal carcass. And Rabbi Akiva holds: ''You shall not eat'' indicates that there is only a prohibition of eating; it does not indicate a prohibition of deriving benefit. Therefore, no verse is necessary to learn that it is permitted to derive benefit from an animal carcass. When the verse came and said: ''For any other service,'' it came to teach about the halakhot of ritual purity and impurity. Apparently, there is a tannaitic dispute about the meaning of the words: ''You shall not eat.''

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא ''לֹא תֹאכְלוּ'' מַשְׁמַע בֵּין אִיסּוּר אֲכִילָה בֵּין אִיסּוּר הֲנָאָה. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — הִיא הוּתְּרָה, חֶלְבָּהּ וְגִידָהּ — לֹא הוּתְּרוּ. וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְהֶיתֵּר הֲנָאָה הוּא דַּאֲתָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — חֶלְבָּהּ וְגִידָהּ נָמֵי הוּתְּרוּ. וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְטוּמְאָה וְטָהֳרָה.

Traduction

The Gemara rejects this assumption. No, it is possible to say that everyone holds that ''You shall not eat'' indicates both a prohibition of eating and a prohibition of deriving benefit. And here, they disagree about this: Rabbi Yosei HaGelili holds that when it was permitted to derive benefit from an animal carcass, the carcass itself was permitted; however, its fat and its sinews were not permitted. And the phrase ''for any other service'' in the verse is necessary to permit one to derive benefit from this fat. However, Rabbi Akiva holds: When it was permitted to derive benefit from an animal carcass, it was also permitted to derive benefit from its fat and sinews. Therefore, the phrase ''for any other service'' in the verse is necessary for the issue of purity and impurity.

Rachi non traduit

חלבה וגידה לא הותרו. דחלב אינו בכלל בשר הלכך לא הוה במשמע תתננה ואכלה וגבי נוגע בנבלתה נמי לאו חלב במשמע הלכך יעשה לכל מלאכה לא הוצרך לטהרו אלא להתירו מכלל הנאות לא תאכל חלב:

ורבי עקיבא סבר. חלב בכלל נבילה בין להיתר הנאה בין לטמא הלכך כי איצטריך קרא לטהרו איצטריך:

וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אַשְׁכְּחַן חֵלֶב דְּשַׁרְיֵיהּ רַחֲמָנָא בַּהֲנָאָה, אֶלָּא גִּיד נֵימָא דְּאָסוּר! אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכִי נָמֵי דְּאָסוּר. אִיבָּעֵית אֵימָא, מַיְיתֵי לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר: וּמָה חֵלֶב שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת — מוּתָּר בַּהֲנָאָה, גִּיד שֶׁאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת — לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, we find that the Merciful One explicitly permits one to derive benefit from fat; however, let us say that the sinew of the sciatic nerve is prohibited. The Gemara answers: If you wish, say that it is indeed so that it is prohibited to derive benefit from the sciatic nerve. And if you wish, say instead that one is permitted to derive benefit from the sciatic nerve, and Rabbi Yosei HaGelili derives that the sciatic nerve is permitted through an a fortiori inference: If with regard to forbidden fat, for which one is punished with karet if he eats it intentionally, it is permitted to derive benefit, with regard to the sciatic nerve, for which the punishment for one who eats it is not karet, all the more so is it not clear that it is permitted to derive benefit?

Tossefoth non traduit

ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה. וא''ת לימא שור הנסקל ושאר איסורי הנאה יוכיחו שאינן בכרת ואפ''ה אסורין בהנאה וי''ל דה''פ ומה חלב שענוש כרת ואסור באכילה ומותר בהנאה כמו נבילה עצמה גיד שאין ענוש כרת לכ''ש שיהא בכלל היתר נבילה והשתא לא שייך למימר תוכיח ולא מצי למיעבד נמי ק''ו מדם דדם אינו בכלל נבילה ואפילו טומאה אין בו מטעם נבילה כדפרישי' לעיל (פסחים דף כב.) אבל חלב הוה שפיר בכלל נבילה דלטומאה לא הוה צריך קרא דאדרבה לטהרו מידי נבילה מצריך קרא והא דקאמר היא הותרה וחלבה לא הותרה לאו משום דלא הוי בכלל נבילה אלא משום דלא הותרה בנבילה אלא מה שהותר בטהורה באכילה והשתא א''ש הא דקאמר ואידך אנן בבהמה קיימינן דלא ילפינן אלא שיהא בכלל היתר נבילה אבל בעלמא מודה דפריך שפיר:

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָסַר? אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְחֵלֶב שֶׁכֵּן הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל חַיָּה, תֹּאמַר בְּגִיד שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל חַיָּה.

Traduction

The Gemara asks: And why does Rabbi Shimon, who prohibits deriving benefit from the sciatic nerve, not accept this a fortiori inference? The Gemara answers: This inference can be refuted, as it is possible to say: What is unique to fat? It is that it is released from its general prohibition with regard to non-domesticated animals, as the prohibition only applies to the fats of kosher domesticated animals. Can you say the same with regard to the sciatic nerve, which is not released from its general prohibition with regard to non-domesticated animals and remains prohibited? Apparently, in some ways the prohibition of the sciatic nerve is more stringent than that of fat.

Rachi non traduit

ורבי שמעון. דאמר לעיל גיד אסור בהנאה משום דסבירא ליה אין בגידין בנותן טעם ולא הותר בכלל נבילה מאי טעמא לא מייתי ליה כרבי יוסי להתיר הנאה מקל וחומר מחלב:

מכללו. אף באכילה:

וְאִידַּךְ? בִּבְהֵמָה קָאָמְרִינַן — בִּבְהֵמָה מִיהַת לָא אִישְׁתְּרִי.

Traduction

The Gemara asks: And how does the other Sage, Rabbi Yosei, who permits one to derive benefit from the sciatic nerve based on this a fortiori inference, respond? The Gemara says: When we state this a fortiori inference, it is with regard to a domesticated animal; in any case, with regard to a domesticated animal its fat is not permitted. Since with regard to a domesticated animal the prohibition of fat is more stringent than that of the sciatic nerve, the a fortiori inference is valid.

Rachi non traduit

ואידך. רבי יוסי אמר לך אנא בחלב בהמה קא מייתינא קרא להתיר בהנאה דקרא בחלב שור וכשב קאי וקא שרי ליה בהנאה ובבהמה לא הותר מכללו באכילה הלכך אתי גיד הנשה מיניה:

Tossefoth non traduit

בבהמה מיהא לא אישתרי. אין להקשות דגיד חיה מיהא ליתסר דכיון דשל בהמה לא מיתסר בהנאה אם כן לא יאכל דכתיב גבי גיד הנשה באכילה דוקא קאמר ומהיכא תיתי לן לאסור של חיה בהנאה:

מִכְּדֵי אוֹתְבִינְהוּ כָּל הָנֵי קְרָאֵי וְשַׁנִּינְהוּ. חִזְקִיָּה וְרַבִּי אֲבָהוּ בְּמַאי פְּלִיגִי! בְּחָמֵץ בַּפֶּסַח וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל וְאַלִּיבָּא דְּדִבְרֵי הַכֹּל. חִזְקִיָּה נָפֵיק לֵיהּ מִ''לֹּא יֵאָכֵל'', וְרַבִּי אֲבָהוּ נָפֵיק לֵיהּ מִנְּבֵילָה.

Traduction

After discussing numerous cases that involve prohibitions of eating and deriving benefit, the Gemara asks: Since we raised objections from all of these verses and answered them, and in every case it is apparent that despite the fact that the verse said: ''You shall not eat'' there was no dispute as to whether or not one may derive benefit from these items, then with regard to what issue do Ḥizkiya and Rabbi Abbahu disagree? The Gemara answers: They disagree with regard to leavened bread on Passover, in accordance with the opinion of the Rabbis, who prohibit one to derive benefit from it; and they disagree with regard to an ox that is stoned, in accordance with everyone. The Gemara explains: Ḥizkiya derived that it is prohibited to derive benefit in this case from the words: ''It shall not be eaten,'' and Rabbi Abbahu derived that it is prohibited from the fact that the Torah explicitly had to permit one to derive benefit in the case of an animal carcass.

Rachi non traduit

מכדי אותבינהו כל הנך קראי. דכל איסורין שנאמ' בהן לא תאכל ומותרין בהנאה:

ושנינהו. רבי אבהו ואשכח בהו פרטא להיתר לא מצינו באחד מכולם שהחמיר בו ר' אבהו ויאמר שאסור בהנאה ולחזקיה לישתרו אלא דבר האסור אסור לדברי שניהן והמותר מותר לדברי שניהן:

במאי פליגי. דאין לך איסורי הנאה בדבר שנאמר בו לאו באכילתו שלא נאמר בו פרט להתיר אלא הנך שני דברים דכתיב בהן לא יאכל כגון שור הנסקל וחמץ בפסח ובין למר ובין למר אסורין:

ואליבא דרבנן. דפליגי עליה דרבי יוסי דאמר לעיל חמץ בפסח מותר בהנאה:

מנבילה. מדאיצטריך קרא למישרי נבילה ואי הוה כתיב לא תאכל נמי הוה מיתסרי:

מִכְּדִי בֵּין לְמָר וּבֵין לְמָר אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. חִזְקִיָּה סָבַר: ''לֹא יֵאָכֵל'' — לְמַעוֹטֵי הָנֵי, ''אֹתוֹ'' — לְמַעוֹטֵי חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה.

Traduction

The Gemara asks: Now, both according to the one Master and according to the other Master, it is prohibited to derive benefit from these items. The fact that they disagree about the source of this halakha notwithstanding, what is the practical difference between them? The Gemara answers: The practical difference between them is with regard to non-sacrificial animals that were slaughtered in the Temple courtyard. Ḥizkiya holds: ''It shall not be eaten'' comes to exclude these cases of leavened bread and the ox that is stoned. Although in most cases a prohibition against eating does not extend to a prohibition against deriving benefit, the language of the verse in these cases indicates that there is a prohibition against deriving benefit as well. Furthermore, ''It shall be thrown to the dog'' comes to exclude non-sacrificial animals slaughtered in the Temple courtyard, indicating that it is prohibited to derive benefit from them.

Rachi non traduit

איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה. ואליבא דר' יהודה דאמר מנבילה לא מצי למיגמר דלדברים ככתבן אתא דחזקיה סבר הני תרי מדשני בדיבוריה איתסר ולכלב תשליכון אותו לא הוצרך למעט את אלו ולאוסרן בהנאה וכי אתא למעוטי חולין שנשחטו בעזרה אתא וכדפרישית לעיל ורבי אבהו סבר אין חילוק בין לא יאכל בין לא יאכל ואצטריך אותו למעוטי הני והכי משמע טריפה אף על גב שכתבתי לך לאו באכילתה אני מתיר לך הנאתה אבל לא חמץ ושור הנסקל שלא פרטתי לך בהן היתר:

Tossefoth non traduit

מאי בינייהו. תימה לרשב''א לימא דאיכא בינייהו חמץ נוקשה וחמץ דגן גמור ע''י תערובות דמרבינן בריש אלו עוברין (לקמן פסחים מג.) מכל מחמצת לא תאכלו דלחזקיה מותר בהנאה ולרבי אבהו כל מקום שנאמר לא תאכלו משמע איסור הנאה וכי תימא כיון דמרבינן ליה לאכילה ה''ה להנאה אם כן כרת נמי ליחייב:

רַבִּי אֲבָהוּ סָבַר: ''אֹתוֹ'' — לְמַעוֹטֵי הָנֵי, חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ.

Traduction

However, Rabbi Abbahu holds that according to Rabbi Yehuda, who maintained that the prohibition against eating an animal carcass cannot be used to derive the prohibition against deriving benefit: ''It shall be thrown to the dog'' comes to exclude these two cases, leavened bread and an ox that is stoned, where deriving benefit is prohibited. And the prohibition to derive benefit from non-sacrificial animals slaughtered in the Temple courtyard is not by Torah law, as there is no source from which to derive this prohibition. Therefore, the only practical difference between them is whether the prohibition of deriving benefit from non-sacrificial animals slaughtered in the Temple courtyard is by Torah law or by rabbinic law.

Rachi non traduit

חולין בעזרה לאו דאורייתא. וכי אמר רבי אבהו לא יאכל איסור הנאה משמע אליבא דרבי מאיר אמרה דלית ליה לדברים ככתבן ומדאיצטריך למישרי נבילה מכלל דשאר איסורין כגון חמץ ושור הנסקל אסירי ולאו משום שינוי הלשון שאין חילוק בין לא יאכל ללא יאכל לרבי אבהו אלא מדאיצטריך למישרי נבילה ואותו לר''מ למעוטי חולין בעזרה:

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לְכָל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה דְּכִי הֵיכִי דַּאֲסוּרִין בַּאֲכִילָה הָכִי נָמֵי אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה? וּמַאי נִיהוּ — חָמֵץ בַּפֶּסַח וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. מִנַּיִן?! תִּיפּוֹק לֵיהּ מִ''לֹּא יֵאָכֵל''! ''לֹא יֵאָכֵל'', אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע לֵיהּ, אִיסּוּר הֲנָאָה — לָא מַשְׁמַע לֵיהּ.

Traduction

The Gemara relates: One of the Sages sat before Rabbi Shmuel bar Naḥmani, and he sat and said in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: From where is it derived with regard to all the prohibitions in the Torah that just as it is prohibited to eat them, so too, it is prohibited to benefit from them? And what are the prohibited objects to which this statement refers? They are leavened bread on Passover and an ox that is stoned. The Gemara asks: Why ask from where? Derive the prohibition from the phrase: ''It shall not be eaten.'' The Gemara answers that he derived a prohibition of eating this item from: ''It shall not be eaten''; however, he did not derive a prohibition of deriving benefit from this phrase.

Rachi non traduit

ה''ג ומאי נינהו חמץ בפסח ושור הנסקל:

תִּיפּוֹק לֵיהּ מִנְּבֵילָה?! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן.

Traduction

The Gemara challenges: Derive this general prohibition against deriving benefit from the fact that the Torah had to explicitly permit one to benefit from an animal carcass. The Gemara answers: Rabbi Yehoshua ben Levi holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said with regard to an animal carcass: The matters are as they are written, and the words in the verse do not indicate anything beyond their simple meaning.

אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, תִּיפּוֹק לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, מִ''לַּכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אֹתוֹ''!

Traduction

The Gemara challenges: If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, then let him derive this halakha from where Rabbi Yehuda derives it, i.e., from the verse: ''And you shall be sacred men unto Me; therefore you shall not eat any flesh that is torn of beasts in the field; you shall cast it to the dog'' (Exodus 22:30). Rabbi Yehuda expounded that one may throw it to a dog, but one may not throw any of the other prohibited items mentioned in the Torah to a dog. From this he infers that it is prohibited to derive benefit from leavened bread on Passover or from other similar items.

Rachi non traduit

ותיפוק ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי יהודה. לעיל אליבא דרבי אבהו דמייתי ליה מאותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך שאר איסורין:

קָסָבַר: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה דְּאוֹרָיְיתָא. מִנַּיִן, דִּכְתִיב: ''כָּל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ וְגוֹ'''.

Traduction

The Gemara responds: This Sage holds that the prohibition to derive benefit from non-sacrificial animals that were slaughtered in the Temple courtyard is by Torah law, and that it is the word ''it'' in the verse that indicates they are prohibited. And from where is it derived that this prohibition against deriving benefit applies to leavened bread and to an ox that is stoned as well? As it is written: ''And no sin-offering, of which any of the blood is brought into the Tent of Meeting to make atonement in the sacred place, shall be eaten; it shall be burnt with fire'' (Leviticus 6:23).

Rachi non traduit

קא סבר. האי תנא:

חולין שנשחטו בעזרה. אסורין בהנאה מדאורייתא ונפקא ליה מאותו ומיבעי ליה קרא אחרינא לשאר איסורין:

כל חטאת אשר יובא מדמה. לאו בחטאות הפנימיות שהובא דמן כמצוותן לפנים כתיב דהא בהדיא כתיב בהן בפר כהן משיח והעלם דבר שריפתן מחוץ למחנה אלא ללמד על חטאת החיצונה דאם הכניס דמה לפנים פסולה:

שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ''בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף'', וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, דִּכְתִיב ''וְהִנֵּה שֹׂרָף'', תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכָל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

Traduction

As there is no need for the verse to state: ''It shall be burnt with fire''; And for what purpose then does the verse state: ''It shall be burnt with fire''? If it does not apply to the subject matter itself in its context, as it is already written: ''And Moshe diligently inquired about the goat of the sin-offering, and, behold, it was burnt'' (Leviticus 10:16), apply it to the matter of all the prohibitions in the Torah.

Rachi non traduit

אם אינו ענין לגופו דהא כתיב והנה שורף. בשעיר נחשון בויהי ביום השמיני וקאמר להו משה למה שרפתם אותו הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מכלל דאם הובא שפיר עבוד דשרפוה אלמא בת שריפה היא:

לכל איסורין. שנאמר בהן לאו באכילתן כזה ועל כרחיך לא מייתי אלא חמץ בפסח ושור הנסקל דבשאר איסורים כתיב פרטא להיתירא:

Tossefoth non traduit

דכתיב והנה שורף. פרש''י בשעיר נחשון ובת''כ דריש בהדיא אשעיר דראש חודש מדכתיב ואותה נתן לכם וגו' והיינו של ר''ח דמכפר עון על טומאת מקדש וקדשיו:

דהא כתיב והנה שורף. פרש''י ואמר להו משה הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה מכלל דאם הובא שפיר עבוד דשרפוה הקשה הרב רבינו שלמה מטרויש הא על כרחיך לאו שפיר עבוד דשרפוה דהא שרפוה בלא עיבור צורה ואמר בפרק כיצד צולין (לקמן פסחים פב:) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לשריפה וקרא ה''ק מדוע לא אכלתם את החטאת הן לא הובא את דמה הא אם הובא שפיר עבוד דלא אכלוה ואומר ר''י דה''פ אם אינו ענין לגופה דהא קיי''ל בפרק כיצד צולין (גם זה שם) כל שפסולו בקדש בשריפה וחטאת דאהרן משום מעשה שהיה תנהו לכל איסורים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source